הלכות משלוחי מנות ומתנות לאביונים
הלכות פורים- מתנות לאביונים ומשלוח מנות
מתנות לאביונים
במאמר קצר זה נעסוק בעיקר בפרטי מצווה חשובה זו על פי דרכו של ה"נשר הגדול" הרמב"ם המובא במ"ב[1] : מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים - ז"א הרבה אנשים מהדרים במשלוחי מנות ומוציאים כספים רבים על כך אך במתנות לאביונים הרבה אנשים במקרה הטוב מסתכלים מהי ההלכה וחובתה המינימלית . זה לא נכון, זה לא עומק רצון הבורא . צריך להרבות עד כמה שניתן במתנות לאביונים כי אין שמחה לה' יתברך כמו קיום מצוות מתנות לאביונים.
השו"ע[2] פוסק שצריך לתת שתי מתנות לשני אביונים . וגם עני שהוא מתפרנס מן הצדקה גם כן חייב במתנות לאביונים. ואיך יתן הרי הוא אביון? אלא אחרים נותנים לו והוא נותן להם וככה שניהם יוצאים ידי חובה.
שיעור מתנות לאביונים
המ"ב פוסק בשם הריטב"א , אפילו אם נתן פרוטה לעני-יצא ידי חובתו. ככה גם פוסק בחזו"ע[3]. כמה זה שווה פרוטה? 5 אגורות לערך[4]. זה דבר שקשה לעלות אותו על הדעת מה יעשה העני עם 10 אגורות[5]? כף החיים כותב באות יא שפעם בפרוטה היו קונים דברים והיום כלום לכן נראה למעשה כדברי הבן איש חי הכותב שצריך שיעור של סעודה-3 ביצים , שיעור של 162 גרם. מעיקר הדין אם יתן האדם 5 שקלים יכול לקנות 2 לחמניות. עדיף 10 שקלים שיכול לקנות מנה פלאפל. ואם יש לו 10 נפשות יצטרך לתת 200 ₪ ולפי החישוב של 5 שקלים יתן 100 ₪.
המהרש"א (מגילה דף ז) כותב שמתנות לאביונים צריך לתת מתנה שהעני לא יתבייש- מתנה חשובה שישמח לקבל. כמה? הרב אלישיב זצ"ל- 50 ₪. 5 שקלים קצת יתבייש אבל 50 ₪ לא יתבייש.
המנהג המקובל זה לתת בן 5 ל-10 ₪ ומי שיכול להדר וליתן ₪50 תבוא עליו ברכה.
אי אפשר לתת מתנות לאביונים מכספי מעשרות (מ"ב תרצ"ד ס"ק ג) - מכיון שמתנות לאביונים זה חוב ואי אפשר לפרוע חוב מכספי מעשר. אם כבר נתן חמישה או עשרה שקלים יכול להוסיף מכספי מעשר אבל הבסיס לא יכול לבוא מכספי מעשר.[6]
מתנות לאביונים לפני פורים
לפעמים יוצא שלא פוגשים עני בפורים, האם אפשר לתת מתנות לאביונים לפני פורים? כיום ישנם גבאים המחלקים בו ביום אבל אם חושש מכל סיבה שהיא, האם ניתן לתת לגבאי או לעני לפני פורים ? הדבר נתון במחלוקת- לדעת רוב הפוסקים ההלכה כיד אהרן שמותר בניגוד לדעת הברכי יוסף שאומר שאפשר לתת רק בפורים עצמו. ולכן אם אדם יודע שבמקום שמתפלל בפורים יש גבאי, יש ענין לתת בפורים או לפי המקובלים לתת דווקא אחרי קריאת המגילה. אומנם, מי שיש לו חשש קל שלא ימצא את הגבאי או ש'ישכח את עצמו' בלחץ היום יתן לפני כיון שאנו נוקטים שעיקר המצווה זה הנאת העני בו ביום ולא זמן נתינת המתנה.
לא מוצא את העני-מה יעשה
אם אדם לא מוצא עני בפורים מה יעשה? יזכה ע"י אחר את הכסף לעני – דהיינו יתן למשהו שיגביה ויזכה לעני ואחרי הזכיה מודיעים לעני שיש לו 100 שקלים וזה שייך לו- ואפילו לא צריך להודיע מי נותן המתנה. 'פטנט הלכתי' זה הינו בדיעבד למי שלא יכול לקיים המצוה באופנים דלעיל .
מי מוגדר כאביון למתנות לאביונים
אדם שלא גומר את החודש הוא בגדר אביון. למשל ההוצאות החודשיות הם חשמל ,ארנונה, אוכל מוסדות חינוך -סך הכל 7,000 ש"ח. ההכנסות החודשיות 6,000 אלף ש"ח . חוסר האלפייה באופן חודשי מתגלגל עוד חודש ועוד חודש - אדם כזה אפשר לתת לו . וודאי, שישנם מצבים יותר קשים - ישנם כאלה שאין להם כסף ללחם וחלב , אך רוב האנשים הם בגדר "אינם גומרים את החודש". כמובן, ככל שיותר העני מתקשה מבחינה כלכלית יש בדבר יותר מצווה. ברם, אם לא גומר את החודש משום שחי חיי מותרות ולא חיים פשוטים- אדם זה אינו בגדר עני אלא צריך סיוע ויעוץ כלכלי איך לחיות. לחלופין- גם אנשים שגורמים חודש אבל יש להם חוב חריג אשר קורה לעיתים בחיים בנסיבות כאלו ואחרות , גם הם נכנסים להגדרת אביון.
מה קורה אם אדם קבל 5,000 ₪ בפורים, אפשר לתת עוד? הרב אלישיב זצ"ל כתב שאם אין לו סידור לשנה קדימה אז הוא נחשב אביון.
חשוב לציין, אין אנחנו צריכים לחשבן מה העני יעשה עם הכסף: הוא יכול לשלם חוב הוא יכול לקנות אוכל וכו'. ברם, יש הרוצים לתת לו סט מצעים אם ירצה ישתמש ואם לא ילך לחנות ויחליף, האם יוצא ידי חובה במקרה זה? לא יצא ידי חובתו משום שהמ"ב[7] כותב שצריך לתת מעות או אוכל ולא בגד או כלי . מטרת הנתינה היא בכדי שיהיה לעני אפשרות להנות מזה בפורים. הלכך, צ'ק לעני : צ'ק מזומן – יוצא ידי חובה אבל צ'ק לכמה חודשים קדימה, אף אחד לא יקבל צ'ק כזה בו ביום, ואי אפשר להנות בפורים ולכן לא יצא ידי חובתו.
האישה והילדים גם כן חייבים במצוה יקרה זו ולכן אם יש לילדים כסף ראוי להסביר להם שכל אחד יתן מכספו וכך מעבר לקיום המצוה, הילדים יתחנכו ויתרגלו שמצוות לא באות בחינם- מצוה היא יקרה וצריך לשלם כסף בעבורה.
נשאלת השאלה מה הדין כאשר נותן לעני שטר של מאה ₪ דרך גבאי הצדקה- והגבאי נותן לעני אחד אז לכאורה הכסף של הנותן הגיע לעני אחד ולא לשני עניים? אלא למעשה ברגע שהגבאי נותן לשני עניים זה לא מעניין לאן השטר הניתן מגיע משום דין ברירה- שלמפרע יתברר שניתן לעני פלוני אבל יכול היה להיות שינתן לעני אחר . במילים אחרות: זה לא דין בשטר אלא רק בכך שהנותן יודע שהגבאי נותן לשני עניים לפחות.
אדם שילדיו נשואים יכול לתת להם מתנות לאביונים אבל לרווקים לא ,כי הם סמוכים על שולחנו- והאדם חוסך לעצמו...
משלוח מנות
השו"ע[8] פוסק שיש לתת 2שתי מנות לאיש אחד. שני טעמים נאמרו בדבר:
ספר מנות הלוי לר' שלמה אלקבץ (מחבר הפיוט "לכה דודי")- בכדי להרבות אהבה ואחווה בנינו. המן רצה להפריד ואנו מקיימים 'נהפוך הוא' ומחברים. זוהי הזדמנות לשלוח דווקא למי שיש יחסים 'קפואים' איתו ולא לומר הוא נתן לי משלוח קטן אני נתתי לו משלוח גדול- המטרה היא פתיחת הלבבות ולא התעסקות בקטנות .
תרומת הדשן[9]- שיהיה צורכי סעודת פורים לכולם.
יש כמה נפקא מינות (השלכות) בין שני הטעמים[10]-–למשל אדם נותן משלוח בעילום שם , הוא קיים את טעם נתינת צורכי סעודה אבל אין ריבוי אהבה ואחוה או למשל אדם נתן סכום כסף הוא וודאי מרבה אהבה ואחווה אבל אין בדבר דאגה לצורכי סעודה- לכן צריך לפחות במשלוח אחד לקיים את שני הטעמים (פסקי תשובות על פי כתב סופר[11]) . אפשר מנה אחת שתיה ומנה אחת אוכל- בסקווטים ויין או יין ובשר .
כתב ערוה"ש[12] שאין יוצאים בשיעור כזית או רביעית, אלא צריכה כל מנה להיות כשיעור שראוי להתכבד בה, ויש שכתבו שמנה מכובדת הינה בשיעור ג' ביצים וכן ראוי להקפיד.
[4] משתנה לפי התנודות בעולם, המעוניין להיות מעודכן יכנס לאתר כת"ר-כלכלה לפי תורה ושם יש עדכון תמידי.
[5] יש שרוצים להגיד בגלל שחזי לאיצטרופי . עוד פרוטה ועוד פרוטה יצטרף לחשבון גדול. ואני הקטן שואל ואם לא יצטרף כי לא יבואו אנשים אחרים, האם חז"ל סמכו על כך שיבואו אחרים? צ"ע על הדעה של פרוטה.
[6] ה"ה זכר למחצית השקל שזה בין 23 ל26 שקל השנה לפסיקה הספרדית .זהו חוב ואי אפשר לתת מחצית השקל מכספי מעשר . עם זאת, ניתן לתת ג' מטבעות של שקל וחצי לכל אחד שזה החיוב המינימלי ואת השאר יתן מכספי מעשר .
[10] הפסקי תשובות בתרצ"ה ,ט כתב ש'הנבון' ימצא כעשרים השלכות בשו"ע ובאחרונים.
