עבודת הנפש בחודש אלול
משה רבינו בכל ספר דברים בוחר בהתמודדות עם הפחדים- למשל הוא חוזר על הפס' כי תאמר בלבבך- ערים בצורות..איך נדע את ה'...- משה רבינו בוחר כשיטה לדבר על הצרות, על הקשים על הפחדים הכי גדולים- כך משה מציף כל פחד ומראה להם שהפחד לא כל כך רציני. אחד הדברים שמדובר בפרשיתנו(שופטים) ובפרשה הבאה (כי תצא)- הפחד ממלחמה. והפרשנים כמובן מדברים לא רק על פחד ממלחמה- ענין ארץ ישראל אלא גם פחד מפני יצר הרע. הפס' אומרים 'כי ה' אלוקיכם הולך עמכם' ואז 'ודברו השוטרים ומי אשר בנה בית ...נטה כרם...ארס אישה..'ויספו השוטרים לדבר אל העם לאמור מי האיש הירא ורך הלבב ...ולא ימס את לבב אחד כלבבו' שימו לב: יש כאן שני סוגי פחדים. פחד ראשון נקרא לו פחד לגיטימי. פחד זה מנגנון בריא , מנגנון אזהרה- אתה נוסע מהר מדי, אתה הולך על קצה התהום. יש פחדים לגיטימים. אדם התחיל תהליך עם: כרם, אישה ביתאינו ופוחד שמא הוא לא יסיים, אזי לגיטימי לשחרר אותו (כמובן מדובר במלחמת רשות כי במצוה אין שחרורים) . אך ישנו פחד ש לגיטימי, זה מה שקוראים פחד משתק כנאמר: 'יספו השוטרים..ירא ורך לבב' יש כאן אדם שלא מסוגל לצאת ממעגל פרטי בית אישה ולצאת למלחמות כללית ולמשהו הזה קוראים רכות לבב. מה קורה כאן? רש"י המפורסם מביא את דברי ר"ע- מישהו מפחד ממלחמה ואילו ר' יוסי אומר המפחד מעבירות שבידו. האור החיים הקדוש מסביר שזו אותה דעה. מזה ירא מעבירות? האם מדובר שאדם אומר עשיתי עבירה ועכשיו ינקמו בי, יפגעו בי. לא, אומר אור החיים מדובר באדם ש'עבר עבירות' ואין לו עבירה ספציפית אלא אדם שיש לו אתגרים של מצות והוא לא מצליח דהיינו כל דבר שכרוך במאבק הוא לא מצליח הלכך, המצב שאדם עושה עבירות זה עצמו גורם לאדם פחד מהתמודדות- אני מפחד שאכשל ולא אצליח והוא נשאר באזור מוכר אולי לא טוב אבל נוח ומוכר- לא לצאת למלחמה. האמת אפשר לתרגם את היצר לארגון טרור – שלעולם ארגון טרור לא הצליח לנצח מדינה אבל הוא מטיל פחד ומשבש את החיים עד שאנשים נמנעים כי אולי...
באמת אנו מדברים על שינוי באלול ,בעומק אצל כל אחד מאיתנו יש פחד משינוי למשל יש מחיר של לבוש אין מצב שאני אלך עם חולצה וכפתורים, מה אני אעשה עם המאתים שירים שיש לי? התהליך הוא קשה והאדם מרגיש : 'טוב לי לשבת כאן'. 'באלול נעשה משהו ואחר כך נחזור לסורינו'. וזאת מדוע? כי האדם שואל את עצמו 'מה יגידו'? אני זוכר כשהתלבטתי האם להוציא את ספרי הראשון- בדיוק ה' שלח לי כמה 'שליחים טובים': עזוב אתה צעיר, מה אתה צריך את זה? ומה עם ההוצאות הכלכליות? תצא לפנסיה ותוציא כמה ספרים שאתה רוצה- אמרתי: כאן הנסיון שלי-אסור לפחד מהתמודדות- אומר אור החיים!
שמעתי בשמו של הרב שטנזלייץ שמערכת היחסים שלנו עם הקב"ה הוא כמו אדם עם הוריו המבוגרים- הוא מחפש להם בית אבות הכי טוב- שיש,טיפול מסור, מגיע לבקר פעמיים ביום אבל העיקר שלא תבוא אלי הביתה- כך הקב"ה אתה רוצה תפילות? נגיע אבל תן לנו לחיות חיים אזרחיים לא רוצים שהעולם הבא יכנס לאכילה שתיה שינה ובחירת הספרים והדיסקים למרות שהתביעה היא הפוכה שצריך להפנים שהנוכחות האלוקית קיימת בכל פינה. ואני יודע זה נשמע מפחיד אולי אפילו פחד משתק- כל היום לחשוב על הקב"ה? פחד אלוקים!. פעם אני לא אשכח הלכתי לבקר חבר באיזה ישיבה והתחלתי לדבר והוא אמר לי ששש לשון הרע- אמרתי: אבל מה כבר אמרתי? לשון הרע- לקחתי את הרגליים ופשוט ברחתי, מה אי אפשר לדבר.
אז מה הפתרון? לא מזמן קבלתי מייל שהכותרת 'אלול' בצבע אדם וכתוב הנך מוזמן בעוד חודש לבית משפט וידונו אותך, ואם לא תחזור בתשובה אתה יכול להביא סנגורים ר' יונה ורמב"ם הלכות תשובה אז שלחתי לו- לא סתם אין כאן הפניה לאורות התשובה של הרב קוק.
המקום של הפחד שאנו תופסים את ראש השנה במובן שטחי של 'טסט לאוטו'. 'טסט לאוטו' זוהי סטואציה מאד לא נעימה: אתה מגיע למקום שמחפשים להכשיל אותך, מסתכלים מתחת, תעשה עם ההגה- מה אתה בודק אותי כל כך- האוטו נוסע כבר שנה כמו בובה. ראיתי פעם פרסומת טסט לאוטו-' תבוא אלינו אנחנו לא נושכים' - אנו שמים תוסף, סלוטיף למנורה, למנוע תפילות צדקה סליחות ועברנו את הטסט עד השנה הבאה. בשטחיות – זוהי התפיסה, ואז אתה לא תזוז ואני לא יזוז לא נפריע לך אתה לא לנו. אבל האמת היא שאולי אנו ביום דין אבל לא גילו לנו שהשופט בצד שלנו, זה כמו המשחק של אבא ובן- מי בא אלי ראשון- אנחנו צריכים לבוא אליו.
דוד המלך מתחיל במזמור של אלול - לדוד ה' אורי וישעי ממי ירא ..ממי אפחד. דוד המלך במזמור מתמודד עם הפחד ומגלה לנו שהפתרון זה לא להסתכל על ראש השנה כמו טסט אלא הסיכוי האמיתי לשנות את החיים לשנות את המגמה הכוללת, מה התכלית של החיים, מה אני רוצה- על זה צריך לעשות תשובה- הפרטים אחרי זה מסתדרים. ואנו רואים בישיבה אנשים שכל הזמן עושים את השינויים הללו כי הם מבינים שבכל אחד יש נשמה אלוקית אינסופית שמטהרת, שמקדשת, שקוראת לאדם לשוב אל עצמו , שנכון שהיו חטאים והיו עבירות והיה פגימות- אבל כל זה היה בחיצוניות היהלום, הנשמה אין בה פגם. הקב"ה הוא לא רק טסטר אלא אם נחזור אליו הוא יתן לנו את הכח לעבור את השינוי. הרב'ה מקוצ'ק אומר פתחו לי פתח כפתחו של מחט ...הכוונה קטן ,דוקר אמיתי. הבעיה שאנו לא מבינים איך ה' אומר לך בוא תעשה מצוות ויהיה לך טוב בעולם הזה ובעולם הבא- אנשים לא רגילים איפה ה-מוצר במבצע 2.99 והמוצר השני פי חמש. הטוב האינסופי רוצה שגם לנו יהיה טוב- שנצליח ושנשמח, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה. למה יש כל כך הרבה מצוות איך אפשר לא להכשל שוטה הפוך כיון שיש כל כך הרבה מצוות אז גם אדם הכי נמוך ושפל ודאי עושה את המצוה. כמו שאומר הגרש"ז אויערבך למה יש את המצוה של נעליים- הרי אתה מתלבש, אתה לא תלך עם פיגמ'ה, הקב"ה אומר על הדרך: תן לי להפוך את זה למצוה ,אנו לא מאמינים באמת שזה כל כך טוב
אומר דוד המלך 'לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים'- פה יכול להיות הפתרון הבעיה. 'לולא האמנתי', אנו לא מאמנים אז תהפוך את האותיות 'לולא' ל 'אלול' ה' איתנו ונותן לנו כח לחזור בתשובה. אומר ר' נחמן: לפעמים נראה לנו שיש קיר אבל זה כולה קורי עכביש לא יקרה כלום, אין באמת ממה לפחד. אומר דוד המלך: כל מהלך התשובה זה לא בדיקה כמה טוב וכמה רע עשית עם 'סתופר' אלא הפוך ,יש מישהו שרוצה לזכות אותנו. לכן יש יום הדין ומיד מגיע יו"כ, הכל נמחל, הכל מתכפר- אחרי יום הדין.
אמרנו 'ירא ורך הלבב'- אומר האבן עזרא ירא להכות אחרים רך לבב מי שמפחד לקבל מכות. כל יציאה לדרך לשינוי צריך לקחת בחשבון שיהיה קצת מכות וקצת דברים לא נאמנים. צריך לדעת שיש פחד משינוי אבל מי שנותן לנו את הכח ואת האומץ להשתנות להתקרב, נותן את הלהט- זה ה' יתברך המשפיע שפע אינסופי .
וזה מה שאומר דוד המלך- 'לדוד ה' אורי וישעי' ה' אורי הוא ישעי ה' הוא מעוז חיי . ממי אירא? מבשר ודם- אני עם הקב"ה! והעבודה הפנימית זה להאמין בטוב בה' ע"י שאת ה'לולא' הוא הופך ל'אלול' ומאמין שהקב"ה באמת אוהב אותי בלי שום אינטרס אלא באמת 'בעל הבית השתגע'-לטובה. 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''.
