דם בביצים

חולין דף סד- כשרות ביצה שנמצא בה דם

הגמרא בדף ס"ד עוסקת בכשרות הביצים. מן הסוגיה עולה כי ישנם שני סוגים של ביצים האסורות באכילה: הסוג האחד הוא ביצים של עופות טמאים; והסוג השני הוא ביצים שיש בהן דם. לגבי ביצים שיש בהן דם, מבחינה הגמרא בין דם במיקום ספציפי, שניתן להשליכו ולאכול את הביצה, ובין דם שהתפשט בביצה, אשר אוסר את כולה.

הגמרא מציינת מקור מפורש לכך שביצת עוף טמא אסורה באכילה, אך לא מבארת מה טיב איסורה של ביצה שיש בה דם. התוספות על אתר (סד:, ד"ה והוא) מצטטים את הגמרא במסכת כריתות, שם נאמר בפירוש שדם ביצים איננו כלול באיסור התורה לאכול דם. לאמור - התורה אוסרת אכילת דם עוף או בהמה, אך דם המצוי בביצה איננו אסור, בדיוק כפי שאין איסור לאכול דם של דגים או של חגבים. לכאורה, אותה הסוגיה סותרת את סוגיתנו, ועל כן מציעים התוספות שני הסברים

הסבר א' - סוגיתנו עוסקת בדם "ריקום", דהיינו בדם שמהווה, למעשה, את ראשית יצירתו של האפרוח בביצה. דם שכזה נידון כחלק מן האפרוח, דהיינו כדם של עוף, וממילא אסור לאוכלו, בדיוק כפי שאסור לאכול דם של כל עוף אחר.

הסבר ב' - דם שבביצה אכן מותר באכילה, כמבואר בכריתות, אלא שחכמים גזרו להשליכו מן הביצה קודם האכילה משום מראית עין.

ההבדל ההלכתי בין שני ההסברים משמעותי ביותר, ובעיקר במציאות המודרנית . רוב הביצים המשווקות כיום - מקורן בלולי תרנגולות סגורים, שבהם אין כל אפשרות למפגש בין תרנגול ותרנגולת. למעשה, ביצים אלה אינן מופרות, ולכן לא ייתכן שיש בהן דם ריקום, המהווה את ראשית היווצרותו של האפרוח. ובכן, על פי ההסבר הראשון בתוספות, יש להניח שדם המצוי בביצה כיום מותר לכתחילה, ואין בעיה לאוכלו. ברם, על פי ההסבר השני בתוספות, גם דם שאיננו קשור לריקום אפרוח, נאסר מדרבנן משום מראית עין. על פי גישה זו, גם כיום חובה להשליך מן הביצה את הדם המצוי בה. הט"ז (יורה דעה, סימן ס"ו ס"ק א') עומד על נקודה זו, ומסיק מלשון השולחן ערוך, שיש להחמיר כהסבר השני, ולהוציא מן הביצה את הדם שיש בה, אף אם ברור שדם זה איננו דם של אפרוח.     

המציאות בימינו

בהתבוננות נכוחה, נראה שיש רמז למציאות ימינו כבר בפשט הסוגיא . סוגיתנו מתירה ביצים מוזרות. רש"י מבאר -  "ביצים מוזרות - שאינן של זכר ואין אפרוח קלוט בהם לעולם"

כשקראתי את רש"י זה הזכיר לי בדיחה על תרנגול שנמצא בין שתי חצרות- למי שייך הביצה? התשובה היא שתרנגול לא מטיל ביצים.  א"כ מה כוונת רש"י  'שאינן של זכר'? כוונתו היא שתרנגולת תמיד מטילה ביצים בין אם יש זכר בלול  ובין אם  אין, מאחר, ואין מדובר באקט של הזדווגות אלא במעשה טבעי בשלו היא יכולה להוציא דם בכל עת. ומה שכתוב 'ביצים מוזרות נפש יפה תאכלם' הכוונה לדם שנובע מחימום ולא דם האסור. וכן כותב הרשב"א שכל האיסור הינו בביצה הראויה לגדל אפרוח אבל ביצה ש'ספנא מארעא' דם של ביצים מותר.  הביטוי ספנא מארעא מגלה לנו שבאמת התרנגולת מתחממת מהארץ והיא מדמינת כאילו בא אליה הזכר דבר הגורם לדם בביצה . דם זה לא אוסר הביצה באכילה ואין שם תחילת ריקום אפרוח ולכן צריך להוציא הדם ולאכול.

בימינו, התרנגולים גדלים בלולים קטנים מאוד, לעיתים אפילו שתי תרנגולות בלול, והרצפה נמצאת בשיפוע כך שכשהתרנגולת מטילה אזי הביצה מתגלגלת לתוך צינור והלולן עובר ולוקח מכל תא.  בלולים ה'משוכללים' הצינור מזרז ,בצורה חשמלית, את הבאת הביצה לתבנית.  יוצא למעשה שכיום התרנגולות כבר לא דוגרות על הביצים. 

ואם ישאל השואל-  איך יש אפרוחים בשביל בשר? ישנם לולים מיוחדים בהם מגדלים תרנגולות עם תרנגולים זכרים ובאמת הם מטילות ביצים שאותם שולחים למדגרות ומהם מיצרים את אותם שניצלים לארוחת צהרים אך כאמור, בנידון שלנו,  אין חשש עם זכרים.

לכן אם אנו רוצים לחתור להלכה ניתן לסכם את דם ביצים בשלוש קטגוריות .

דם בביצים מופרות- הינו דם הנמצא בביצה שבאה מלול שהיה בו תרנגול זכר. במקרה שנמצא בביצה הביצה כולה אסורה באכילה משום שהימצאות הדם מעידה על התפתחות אפרוח האסור באכילה ללא שחיטה. לדעת השו"ע, הביצה אסורה באכילה רק אם הדם נמצא בחלמון, אך אם הוא נמצא בחלבון, יש להסיר את הדם(האסור מצד מראית עין) ושאר הביצה מותרת. לדעת הרמ"א, המנהג הוא לאסור את הביצה גם במקרה שהדם נמצא בחלבון.

דם בביצים שאינן מופרות- ביצים אלו באו מלול שאין בו תרנגול זכר,ולכן בביצים אלו לא יתכן שיתפתח אפרוח. על כן, מעיקר הדין גם אם נמצא בחלמון הביצה דם, הביצה מותרת אחרי הסרת הדם הבאה מצד מראית עין. אך ישנם פוסקים האוסרים באכילת כל הביצה. 

וכאן ישאל השואל: מובנת השיטה מדוע מעיקר הדין מותר לאכול הביצה ורק מצד מראית עין החמירו אבל מה לעשות שיש פוסקים שהחמירו לזרוק היום את כל הביצה? טעמם הוא בגלל עניין אחר. כשאני רוצה להגדיר מה ההלכה בביצים שאינם מופרות אני באותה נשימה מדבר על נושא מרכזי שעסקו בו הפוסקים האחרונים : האם יש מקום לחשוש לכך שבתהליך השיווק התערבו גם ביצים שיש חשש שהן מופרות. אמנם, מדובר על אפשרות רחוקה, אך באופן תאורטי היא קיימת. הסכמת הפוסקים בעניין זה היא, שהיות ורוב הביצים באות מלולים, אין לחשוש למיעוט הביצים שייתכן והן מופרות. הגר"מ  פיינשטיין בתשובה אחת (יורה דעה א', סימן ל"ו) כותב, שייתכן שיש מקום לחשוש לכך, ואם נמצא דם בביצה מוטב להשליך אותה, שהרי הפסד של ביצה איננו מוגדר הפסד מרובה (וכפי שכתב הרמ"א, יורה דעה ס"ו ג', שהמנהג לאסור כל ביצה שנמצא בה דם). הגר"ע יוסף בשו"ת יחווה דעת חלק ג' סימן נז' חולק על כך, ולדעתו היות שרוב הביצים אינן מופרות, והדם שבהן מותר על פי דין, אין מקום להחמיר בכך, ומה גם שיש כאלה שעבורם הפסד של ביצה הוא אכן הפסד משמעותי.

 אמנם ביב"א כותב הגר"ע יוסף שכל דפריש מרובא פריש, וכאן ודאי שהרוב המוחלט אינם מופרות  וכן ביחו"ד מחזק דין זה דרך הענין המציאותי שרוב מוחלט של הקיבוצים מקפידים על הפרדה והאג"מ חושש מהחשש הקטן שהביצה היא מופרית , לענ"ד, נדמה שבמציאות של ימינו קיים סיכוי שגם האג"מ היה מודה מאחר ובמציאות הלולנים מקפידים שלא יהיה זכרים דבר הגורם ירידה בכמות  הביצים בצורה משמעותית ולכן אין לחשוש. מנגד, הגרי"ש אלישיב כתב שנהגו לזרוק הביצה - עם מנהג לזרוק כל הביצה, אי אפשר עוד להתווכח.   להלכה,  ודאי שלא צריך לחכות 24 שעות ולא להשתמש בכלי אלא גם הכלי ניתן לבשל בו מיד וגם בביצה אפשר לכתחילה להוציא את הדם , והביצה מותרת.

הערות לסיום:

בשנים האחרונות, הולך ומתפתח ענף "ביצי החופש", המשווק ביצים של תרנגולות שאינן כלואות בלולים צפופים. על פי החוק, גם תרנגולות אלה מוכרחות להיות מופרדות ומובחנות מן הזכרים, ועל כן גם דם המצוי בהן אסור משום מראית עין, ולא מחשש דם הפריה.

ישנם מטבחים באולמות המכינים עוגות וכדומה,  וההוראה למשגיח תשפוך כל ביצה לכוס נפרדת. דבר זה ניתן לעשות בהכנה ביתית אבל בעוגה הנעשית באולם יש 500 ביצים לערך ואם תבדוק כל אחת, העיכוב מהווה טירחא רבה.  לכאורה לפי דברינו, אין עם זה בעיה. שהרי דומה לדין ביצים קשות המותרות באכילה ואין חוששים שמא היה בהן דם משום שהולכים אחר הרוב וברוב הביצים אין דם.  אלא אם מגיע ממדגרות שבהן אחוז גבוה של ביצים מופרות ששמה חלה חובת בדיקה על  כל ביצה בנפרד. כ"כ בספר הכשרות לרב לוונטל.

אנקדוטה מענינת: בתי אריזה לביצים בארה"ב שבכשרות המקובלת, עושים שתי פעולות כדי למנוע דם בביצים :
א. בודקים שאין זכרים בלולים  ב. הביצים עוברים דרך שולחן אור חזק שמשקף את הביצים ואם יש בהם דם אז רואים אתו ומוציאים את הביצים הנ"ל .לדבריהם כאשר ישנם ברקים אז התרנגולות נבהלות ואז אחוז הביצים עם דם עולה.                                              

  רק לראות אם הבנו: אם יש לי ביצה מופרית האם היא מותרת באכילה? התשובה היא כן, רק צריך לראות שאין דם- ואז ניתן לאכלה ללא פקפוק.