אחד הנושאים המדוברים ביותר בפסח הינו הקטניות . יוצאי אשכנז ורבים מיוצאי צפון אפריקה החמירו בו. נשאלת השאלה, מה דין מוצר שרובו אינו קטניות ויש בו מרכיב אחד או שנים של קטניות? (למשל שוקולד או עוגה שכתוב 'כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד').
הרמ"א שכידוע החמיר בקטניות (שו"ע תנ"ג,א) הביא התרים בשם תרומ"ד:
מהדין השלישי מוכח שקטנית אינה חמץ אף לדיני ביטול. החמץ אסור בפסח בכלשהו ואילו הקטנית בטלה ברוב. איזה רוב – רוב קלאסי שנים מול אחד או רוב של ביטול בשישים?
ה'חוק יעקב' והרבה אחרונים סברו שההתר הוא ביטול ברוב רגיל ולא צריך ביטול בשישים- אך אין לערבב לכתחילה וכן כתב המשנה ברורה סימן תסד ס"ק ו "ומ"מ בדיעבד אם נפל חרדל לתבשיל אינו אוסר".
משמע לכאורה שכל מוצר בסופר המעורב בקטניות אסור לאכול מאחר ואין היתר לכתחילה לערבב ורק אם בדיעבד נפל יהיה מותר? וכידוע, אסור לערבב איסור לכתחילה?
הרב יהודה פריס במאמרו הנפלא בתחומין י"ג עמוד 168 מביא טעמים רבים להקל:
ונדמה, שהיום בעולמנו המתועש, ניתן להוסיף סברא חשובה, שהערבוב כאן לא נעשה באיסור שהרי הערבוב נעשה לכל עם ישראל וישנו קהל ספרדי שבשבילו ערבבו לכתחילה בהיתר והמחמיר בקטניות נהנה מדבר שנעשה מאליו (כ"כ הרב יעקב אריאל).
עם זאת , הרבה מהנוהגים איסור בקטניות החמירו בכל מוצר שיש בו תערובת קטניות (כ"כ הרב עמרם אדרעי הלכות פסח ועוד) בטענה שיש להתיר בדיעבד רק כאשר הביטול נעשה באופן מקרי ולא באופן שיטתי כשעושים זאת לכתחילה בדרך הייצור ולכן זה לא בטל.
למעשה, נדמה שלמקל יש כר הלכתי רחב להשען עליו , בפרט אם התערובת נעשתה ערב פסח ובפרט אם בטלה בשישים והמחמיר תע"ב.