קיצור הלכות ברכת האילנות
חשיבות ברכת האילנות
השו"ע פוסק (סימן רכ"ו) "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאים פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". אפשר לברך ברכה זו רק פעם בשנה , בשונה משאר ברכות הראיה כיון שיש בה תיקונים גדולים שהרי הנשמות משוטטות בגינות ובפרדסים ועל ידי הברכה זוכים לעילוי נשמתם ומתפללים על החיים. הטעם שאין מברכים שהחיינו למרות שהיא מצווה הבאה מזמן לזמן משום שאין זמנה קבוע , שהרי אפשר לברכה כל חודש ניסן ואף לאחר מכן אם יש פרחים.
הזריזים המקדימים למצוות נוהגים לברך ברכת האילנות בציבור, בראש חודש ניסן או למחרת, וברוב עם הדרת מלך(חזו"ע פסח עמוד כ"ד סוף הערה יב').
ברכת האילנות כשהפרחים עדיין באילן
נחלקו הפוסקים האם אפשר לברך ברכת האילנות כשהאילן הוציא פירות ולמעשה לבני ספרד אין לברך על אילן שהוציא פירות ונפלו כל הפרחים אבל אם נשארו פירות בעץ או שהפרי התחיל להציץ והפרחים עדין לא נפלו -יכולים לברך ברכת האילנות[1], ולבני אשכנז- גם אם נפלו כל הפרחים יכול לברך ובלבד שלא נגמרו הפירות כל צרכם[2] .
ברכה על אילן סרק ואילנות שונים
איו מברכים ברכת אילנות אלא על אילנות שמוציאים פירות ולא על אילנות סרק (שו"ע רכ"ו,א משנ"ב סק"ב) שהרי עיקר ברכת האילנות הינה על ההתחדשות מתקדמת החורף שהעצים מתחילים לפרוח ולהוציא פירות. מ"מ אם עבר ובירך על אילן סרק אינו רשאי לחזור לברך על אילן שמוציא פירות מדין סב"ל[3] (שו"ת שבט הלוי ח"ו סוס"י נ"ג, חזו"ע פסח עמ' י"ג), אלא ישמע הברכה מאחר ויכון לצאת מדין שומע כעונה.
אילנות הגדלים בעציצים, בחממות או במצעים מנותקים ומלבלבים ומוציאים פירות כשאר אילנות מברכים עליהם ברכת אילנות [4], מאידך על גידולי מים אין לברך כיון שאף לענין ברכת הנהנין ברכתם שהכל (הלכה ברורה חי"א עמוד ת"מ).
אע"פ שראה אילנות מלבלבים ולא בירך יכול לברך גם בראיה השניה והשלישית[5], אולם לכתחילה אין להבונן בלבלוב הפרחים אם אין בדעתו לברך עתה בכדי לא להכנס למחלוקת האחרונים[6]. ולבני אשכנז, כתב המשנ"ב, שאם ראה אילנות בפעם הראשונה וגם גדלו כל הפירות- אין לחזור ולברך על אותו אילן אלא צריך לחפש אילן אחר שלא גדלו כל פירותיו כדי שיוכל לברך עליו.
יציאה לשדות ולפרדסים
לכתחילה אם אפשר ראוי ונכון לצאת לשדות ולפרדסים ולברך ברכת האילנות , בפרט לפי רבותינו המקובלים- תיקון הנשמות המשוטטות הנמצאות בעיקר בשדות ופרדסים, אומנם אם הדבר גורם לביטול תורה או שלא מסתדר מסיבה זו אחרת -יברך לכתחילה בעיר.
ברכה על שני אילנות או אילן אחד
נחלקו הפוסקים אם חייב לברך על שני אילנות או אפשר לברך על אילן אחד . יש המנסים להביא ראיה מלשון שו"ע "היוצא בימי ניסן וראה אילנות (שו"ע רכ"ו,ס"א) , ומנגד יש הדוחים שהרי בהרבה נושאים בעניני ברכות הראיה כתב השו"ע בלשון רבים: הרואה מחכמי ישראל /הרואה מלכי ישראל/ ברקים ורעמים/ימים ונהרות ועוד מקרים ולא מצינו דווקא ברכה ברבים הלכך לכתחילה ישתדל לברך על שני אילנות אפילו הם מאותו מין, אולם אם אינו מוצא שני אילנות יכול לברך אף על אילן אחד (וכן ביאר הילקו"י דעת אביו- פסח כרך א מהדורת תשע"ה ואילך עמ' קל"ז).
ברכה על אילנות ערלה
הבא"ח[7] כתב שמותר לברך לכתחילה על אילנות ערלה מאחר שלא נעשו כנגד רצון הבורא וגם עתידים להינות מהם לאחר שיעברו שנות איסור, מנגד רעק"א בהגהותיו[8] הסתפק בוודאי ערלה שהרי כרגע אינו יכול להנות ממנו הלכך עדיף לכתחילה לחפש עץ אחר שפורח ואינו ערלה.
נחלקו הפוסקים האם ניתן לברך על אילנות מורכבים שהחיינו וממילא אם אפשר לברך ברכת אילנות[9], הלכך, לכתחילה אין לברך עליהם ברכות אלו. וזהו דווקא אם יודע בוודאות שאילן זה מורכב בהרכבה ראשונה (שנעשתה נגד רצון הבורא), אך בהרכבה שניה אפשר לברך שהרי מותר לעשות זאת לכתחילה[10].וכיום רוב עצי הפרי המורכבים , מורכבים בהרכבה שניה ולכן אף בספק ניתן לברך עליהם שהחיינו וברכת האילנות.
לשיטת רבותינו המקובלים- זמן ברכת האילנות הינו רק בחודש ניסן ולא באייר[11], אלא אם מדובר בארצות ששם הלבלוב הוא בתקופה אחרת. מנגד לפוסקים הפשטנים[12] ולמעשה, לכתחילה יברך בניסן ואם לא הספיק יברך באייר ובלבד שהפרחים עדיין באילן ולא גדלו פירותיהם.
ראיית אילנות דרך משקפת או בלילה
ניתן לברך על ראיה ממשקפת כיון שרואה הפרחים בצורה ברורה[13] ולכן אף בלילה ניתן לברך אם רואה אותם היטב[14]. אומנם אם עשויה בצורת מראות ולא כזכוכית מגדלת אין לברך דרכה[15]
לפי הפוסקים הפשטנים מותר לכתחילה לברך ברכת האילנות בשבת[16] ואין לחשוש פן ישכח ויתלוש מפרחי האילנות בשבת , אלא שחלק מהפוסקים המקובלים החמירו מהדין הפשטני שמא יקחם בידו או שמא יתלוש[17] או מדין בורר רוחני בשבת[18]. למעשה, לכתחילה מהיות טוב יש לברך ברכת האילנות בימות החול כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אך אם יש ציבור שמגיע רק בשבת יש להורות להם לברך ברכת האילנות בשבת, ובפרט אם זו השבת האחרונה של חודש ניסן שיש חשש שמא יפסידו הברכה לגמרי.
מבחינה רעיונית ומעשית ,כדאי מאוד לאחר ברכת האילנות להמשיך ולהתפלל להשי"ת שכשם שמחדש את האילנות מתרדמת החורף להתחדש ולהוציא פירות, כך יתן בנו היכולת להתחדש מעומק הלב במשנה כוחות לעבודתו יתברך להמשיך את עליתנו הרוחנית, ונעבוד את ה' בשמחה ,ונהיה תמיד רצויים לפניו במצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו.
[1] שו"ע רכ"ו,ס"א, אול"צ ח"ג עמ' ע', חזו"ע פסח עמ' כ"ו.
[2] משנ"ב סימן רכ"ו סק"ד בשם האליה רבה והאחרונים.
[3] ספק שמא הלכה כדעת היעב"ץ שגם על אילן סרק אפשר לברך כיון שסוף סוף יש התחדשות בפרחים. וספק שמא הלכה שלא צריך לראות האילנות ממש, אלא עצם זה שנמצא בתקופה שיש אילנות המוציאים פרחים יכול לברך.
[4] שבט הלוי ח"א סימן ר"ח בהערות לסימן ר"ד, שו"ת ציץ אליעזר ח"א סימו י"ב, ספר וזאת הברכה בירורים סימן כ"ד בשם גרש"ז אויערבך זצ"ל, חזו"ע ברכות עמוד קי"ב , יחוו"ד ח"ו סימן י"ב
[5] משנ"ב סימן רכ"ו, שעה"צ אות ג', חזו"ע פסח עמ' כ"ד.
[6] אליה רבה מחד והמג"א מאידך, יעוין בהרחבה בשעה"צ דלעיל.
[7] שו"ת רב פעלים חלק ג' חלק או"ח סימן ט', וכמסקנת דבריו כתב בחזו"ע פסח עמוד י"ט
[8] הגהות רע"א לשו"ע סימן רכ"ו עצים
[9] להרחבה בצדדי הספק: עיין בה"ל סימן רכ"ה סעיף ג' ד"ה פרי חדש
[11] כה"ח בשם הברכי יוסף אות א'- והוסיף שמ"מ אם אחר ולא ברך בניסן יברך אחר כך בלא שם ומלכות
[12] משנ"ב סק"א בשם אחרונים, חזו"ע פסח עמ' כ"ה.
[13] שו"ת בצל החכמה ח"ב סימן ט"ז וחזון עובדיה ברכות עמוד תטז ד"ה משקפת, פסקי תשובות סימן רכו הערה 28.
[16] כ"כ בהליכות שלמה עמ' רפ"ט שהגרש"ז אויערבך זצ"ל היה נוהג לברכה אף בשבת ובספר נפש דוד (עמ' קל"ח) מובא שהאדר"ת היה מהדר לברכה בשבת בכדי להשלים למאה ברכות.
[17] כף החיים בסימן של"ו , אות א' כתב להחמיר בכל שבת שלא להריח בהדס המחובר , נגד דעת השו"ע בסימן שלו,י והמשנ"ב שם שלא חששו ע"ש.
[18] לפי חלק מהמקובלים ע"י ברכת האילנות מברר ניצוצי קדושה מן הצומח- ועובר על בורר בשבת. אומנם, לפי שו"ת רב פעלים חלק א' (בקונטרס סוד ישרים סימן ד') הבורר ברוחניות בשבת הוא בעולם האצילות שכולו קודש לכן נחשב כבורר אוכל מתוך אוכל אחר שאין בו דין ברירה, אעפ"כ נדמה ליישב לשיטות המחמירות (אור לציון ח"ג פ"ו תשובה ה') שבאמת אין מחלוקת שבורר הלכתי הוא רק בעולם הפיזי (כמו שהאריך להוכיח חזו"ע פסח עמ' כב-כג) אלא שמבחינה קבלית אין שייכות לברכת אילנות בשבת , כמו שכתב השו"ת רב פעלים ח"א בקונטרס סוד ישרים סימן י"ב שנשים לא תספורנה ספירת העומר שאין זמן זה שייך לנשים , משום שלפי הקבלה לכל דבר יש תיקון וזמן מסוים, ובענייננו, ברכת האילנות אין זמנה בשבת.