הכלי | אופן הבליעה | דרך הכשר | הערות |
שיש,כיור,שולחן עבודה | רוב בליעה- בצונן מיעוט בליעה- בעירוי מכ"ר | שו"ע- מעיקר הדין ניקוי ונהגו עירוי רמ"א- מעיקר הדין עירוי | אפשר גם לכסות בנייר כסף או לשים חוצץ לכיור |
פלטה
| בלע ישירות מהפיתה ע"י אש | לנקות היטיב, ליבון קל במשך חצי שעה, כיסוי בנייר כסף. | יש אומרים שמספיק או ליבון קל או כיסוי בנייר כסף. ויש הממליצים גם לשפוך מים תוך כדי הרתחה (כאבן מלובנת) |
תנור | רוב בליעה- אדים מיעוט בליעה- ישירות משיירי האוכל | גרש"ז: ליבון קל- הדלקה לחום המירבי במשך שעה. אי אפשר להכשיר התבניות. | נוהגים לנקות לפני ההכשרה. ויש הממליצים לשים נייר כסף על הרשתות. יש אומרים שא"א להכשיר. |
תנור פירוליטי (500 מעלות) | רוב בליעה- אדים מיעוט בליעה- ישירות משיירי האוכל | לשים על התוכנה של ניקוי עצמי (למשך שעתיים | אג"מ- 371 מעלות זה כבר ליבון חמור. מחלוקת בין המדענים האם התבניות מגיעות לחום של ליבון חמור. |
מיקרוגל | בליעה ע"י זיעה | נקיון היטב, 24 שעות לא להשתמש, לשים בפנים קערת פלסטיק עם מעט סבון ולהדליק רבע שעה , וגם בפסח לחמם רק בכלים סגורים היטיב | הרבה פוסקים: יש אפשרות להכשיר ועדיף שלא |
גז | שיירי אוכל שגלשו | מגש- מים רותחים מבערין וכיפות- ליבון קל במקום הגז חצובה-ליבון קל במבער | יש המכסים החצובה בנייר כסף שימנע מגע כלי. |
מיחם
| יש הנוהגים לשים פיתות או אפילו שמו פעם אחת | שלושת רבע- מוכשר בהרתחה עצמית. רבע עליון- להכניס בהגעלה הציבורית | המכסה- לכאורה בולע באש וצריך ליבון חמור? מחדש האור לציון שבליעתו מהלח ולכן דינו כמיחם לקולא |