ערב פסח שחל בשבת
בס"ד
קיצור הלכות- דיני ערב פסח שחל בשבת
דרשת שבת הגדול:
הדרשה נאמרת בשבת החל שבוע לפני חג הפסח.
תענית בכורות:
פשט שו"ע (ת"ע,ב)- אין צורך להתענות כלל בשנה זו.
נוהגים להתענות ביום חמישי (רמ"א ,בא"ח ועוד)
ולדעת רוב הפוסקים ניתן להקל ולהפטר ע"י סעודת מצוה- אף יותר משנים רגילות.
בדיקת חמץ:
שו"ע (תמ"ד,א)- בודקים ביום חמישי בלילה בברכה ומבטלים כרגיל.
ביעור חמץ:
מבערים את החמץ ביום ששי בבוקר עד סוף השעה החמישית.
אין מבטלים את החמץ[1] אם משיירים חמץ לסעודות הראשונה והשנייה[2] יש לרכז את כל החמץ שרוצים לאכול בשבת, ולאוכלו בזהירות.
כדאי להשאיר רק מעט לחם - רצוי שאינו מתפורר, כמו פיתות.
סדר השבת:
יש להשכים להתפלל שחרית בשבת[3] כדי להספיק לגמור לאכול עד סוף השעה הרביעית ולכלות את החמץ ולבטלו עד סוף השעה החמישית. מסיבה זו אין מוסיפים עליות לקריאה בתורה, "ולא יאריכו הרבה, כדי שיהיה להם שהות ולא יבואו לידי מכשול"[4]. אמנם, כתב ה"בן איש חי"[5] שיש להיזהר שלא להתפלל בחיפזון ובמרוצה.
תפילת מנחה:
רצוי להתפלל תפילת מנחה לפני סעודה שלישית.
שאריות החמץ וביטול החמץ:
יש לסיים את אכילת החמץ עד סוף השעה הרביעית .
לפני סוף השעה החמישית יש לפורר את שאריות החמץ ולזורקן לשירותים. אם יש כמות גדולה של חמץ, ניתן להפקירו בחוץ או לפגמו בסבון.
יש לנקות היטב את הבגדים והפה, ולטאטא את הבית היטב. רצוי להניח את המטאטא עם כלי החמץ.
יש לבטל את החמץ לפני סוף השעה החמישית.
סעודה שלישית:
בשבת רגילה אוכלים לכתחילה פת אחרי זמן מנחה (חצות וחצי)- בשבת זו לא ניתן לעשות כך לכן יעשו אחד מהפתרונות:
א. הצעת השו"ע-מי שאוכל מצה עשירה אחרי שעה רביעית יקיים סעודה שלישית על מצה עשירה וצריך לסיימה קודם שעה עשירית בכדי שיכל מצה לתאבון.
ב. רבים מפוסקי אשכנז אוסרים אכילת מצה עשירה משעה רביעית ולכן לשיטתם יקיימו סעודה שלישית בפירות או בבשר ודגים[6].
ג. נכון יותר לעשות סעודה שלישית על מצה מבושלת או מטוגנת שברכת המוציא[7]
ד. יש הנוהגים להוסיף על פתרון ב' את פיצול סעודת הבוקר: לברך ברכת המזון, לעשות הפסקה קלה, ליטול ידיים ולברך שוב "המוציא" (על לחם או על מצה עשירה).
הכנת השולחן
אין להכין את השולחן ולסדר את הכלים לצורך ליל הסדר קודם צאת הכוכבים.
[6] מחלוקת אחרונים מה עדיף- ערוה"ש- פירות. מ"ב, מג"א-בשר ודגים.
