זריקת מאכלים הקדושים בקדושת שביעית

מאכלים הקדושים בקדושת שביעית אסור לאבדם שנאמר "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" ודרשו רבותינו לאכלה ולא להפסד (פסחים נב ע"ב).

ולכן אסור לזרוק לפח האשפה שיירי מזון או קליפות הראויות למאכל אדם או בהמה כמות שהן כדי שלא להפסיד פירות שביעית ולא לבזותם ולהניחם בכלי המיועד ללכלוך.

איך נוכל לזרוק? כותבים הפוסקים (דרך אמונה פ"ה ציון הלכה או כ"ט, ילקו"י עמ' שס"ט) ששירי מזון שאין דרך אנשים החסים על ממונם לשומרם מותר לזרוק ולכן מה שנשתייר בצלחת או בכוס או בסיר באופן שהדרך לזורקו בכל ימות השנה- מותר לזורקו אף אם קדוש בקדושת שביעית.

לפי זה כתב האור לציון (עמוד מ"ב) שמותר למזוג יין של  הבדלה על כל גדותיו גדי שיישפך וכן מותר לכבות בשארית היין את נר ההבדלה וליתן ע"ג גופו כנהוג בעדות ישראל השונות- שהרי כך נוהג בכל מוצאי שבתות השנה.

אולם, רבו החולקים (ילקו"י ת"א ועוד) ולשיטתם אסור למלאות יין הקדוש בקדושת שביעית על כל גדותיו כדי שישפך , וכן אסור לכבות הנר בשאריות היין וליתן על גופו.

טעם האוסרים מסתבר ביותר שהרי יש חילוק בין זריקת שיירי מזון ליין הבדלה שהרי שיירי מזון-הפסדם נגרם מאליו בלא הפסד בידים, משא"כ ביין שבידיו גורם להפסד. ועוד- עניין סגולי כמו יין אינו דומה לצורת אכילת בני אדם המשאירה שאריות הנזרקות לפח.

למעשה, נכון להחמיר שלא למלאות כוס הבדלה על כל גדותיו ביין של שביעית ולכן לא לכבות הנר בשאריות היין ולא לשים על גופו מיין זה, והמיקל יש לו על מי לסמוך.