זהירות מכשול!!
הרב אליהו זצוק"ל היה נוהג להזכיר כי משה רבנו, שנולד בז' באדר, נמצא על-ידי בתיה ליד היאור שלושה חודשים אחרי לידתו, דהיינו בז' בסיוון, יום שעתיד להיות יום מתן תורה. בתקופה הזאת חם מאוד במצרים, ומשה התינוק מן הסתם היה צמא. אעפ"כ הוא לא ינק מנשים מצריות, משום חלב עכו"ם וטמטום הלב, עד שהביאו לו "אשה מינקת מן העבריות" .מכאן נלמד, עד כמה הקפיד "נותן התורה" על הלכות כשרות עוד לפני מתן תורה .
ברצוני לעורר כמה נקודות העולות מהשטח שלא ידועות לציבור שיש בהם למרבית הפוסקים שאלות בעיקר הדין ממש:
א. בעניין תרומות ומעשרות מצויה מכשלה בשעה שקיימים משגיחים שאינם בקיאים בהלכות תרו"מ ולפעמים ניזונים ממידע מוטעה כאילו הפירות או הירקות מעושרים כבר, כשלמעשה, לא נתבצעה הפרשה כלל.
ב. גם בכשרויות המכונות 'מהדרין' אין הקפדה על בישולי גוים לפי מרן המחבר ונוהגים כקולת הרמ"א, ואין בני עדות המזרח יודעים להזהר בדבר.
ג .מצוי מאד שישנן השגחות המקפידות על כשרות הבשר והעוף אך אינם מקפידות על שטיפת וניקוי הירקות עליים שיש בהם חשש תולעים .
ד. ישנן כשריות המסתמכות על דעות מקילות בענין בישולי גוים בטונה, על אף שמרבית הפוסקים חולקים על קולות אלו.
איך נתגבר על הבעיות דלעיל ואחרות? בנוסף לתפילות שלעולם אינם הולכות ריקם, הצעד הראשון לתיקון הינו מודעות ואכפתיות. אני קורא לכם, ולציבור בכלל, לדרוש כשרות, להיות צרכן דורש וחוקר, לא להסתפק בתעודה אלא לשאול ולתחקר משגיחים (בדרכי נעם), לבדוק טוב יותר וכן על זה הדרך, דרישה כזאת בוודאי תרים בהרבה את רמת הכשרות בארץ הקודש. ויהי רצון שנזכה בכוחנו להחיש הגאולה השלימה ככתוב (ויקרא יא מד): "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹקִים וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי". אמן ואמן.
