כשרות הסופגניה
הסופגנייה היא אחד המאכלים המסורתיים של חנוכה. כיצד השתרש מנהג זה - אין אנו יודעים בבירור, אך בפשטות, נראה שהדבר נובע מכך שהסופגנייה מטוגנת בשמן עמוק, ועל מנת לזכור ולהזכיר את נס פך השמן - אוכלים סופגניות. מצאנו מנהג דומה באכילת לביבות בחנוכה - העשויות מתפוח אדמה מגורד המטוגן בשמן.
המחבר בשולחן ערוך, פסק בעקבות דברי הטור בסימן קי"ג, שכאשר גוי מבשל- אפילו בכלים של יהודי ואפילו בבית של יהודי - אסור לאכול תבשיל זה, משום שהוא בישול עכו"ם, וכך מנהג הספרדים[1].
לעומתם, מקילים האשכנזים, שאם ישראלי הדליק את האש - האוכל מותר באכילה, ואין לאסור את המאכל אלא כאשר הגוי עשה את כל תהליך הבישול. לצערי הרב, במאפיות, כמו בשאר בתי האוכל במדינת ישראל כיום, ישנם פועלים גויים רבים. ולמעשה, בהרבה מקרים, מי שמטגן את הסופגניות - הוא גוי, ולספרדים - אף בדיעבד אסור לאוכלן לגדולים (כף החיים סימן קי"ג ס"ק נ"ג, ילקו"י איסור והיתר ועוד).
חשוב להזכיר, שאין לקנות כלל וכלל סופגניות במקום שאין בו תעודת כשרות תקפה, בשל הבעיות הרבות שיכולות להיות בהן, כגון: איסור חדש, הפרשת חלה, חומרי תפיחה ומשפרי אפיה שאינם כשרים, ביצים עם דם, עיסה שהוסיפו לה ברנדי שדינו כ"סתם יינם" וכד'.
[1] אינני נכנס לתשובתו המפורסמת של הרב עובדיה יחווה דעת ה' סימן נ"ד, וביביע אומר ח"ט יו"ד סימן ו' שאם הקפידו להדליק ע"י יהודי יש שלוש ספיקות להקל נגד מרן המחבר , ומתשובות אלו משמע שיש למקל על מי לסמוך במסעדה ובית מלון מאידך, כבר השמיע הרב עובדיה זצ"ל בסרטון ביוטיוב שקולא זאת "בשעת הדחק" כלשונו.
