ראיון כשרות עם הרב חגי הראל
ראיון עם הרב חגי הראל, מומחה בעולם הכשרות
נפתח הרב בשאלה כללית מה כל כך חשוב בכשרות, זה כל כך קריטי?
למעשה מלבד הפסוקים הרבים הכתובים בתורה שעוסקים בכשרות , וספרות ההלכה והשותי"ם הענפה, העומק הוא שכאשר אדם ניזון הגוף מקבל את החלק החומרי והנשמה את החלק הרוחני שהרי אין דבר בעולם שאין לו רוחניות. יהודי שניזון מבשר חזיר למשל, גופו מקבל חלק גשמי והרוח מקבלת את דפוסי ההתנהגות השלילים של החזיר. זאת ועוד, אנשים שואלים איך יכול להיות שיש אנשים שרוצים לחלק את ירושלים , שרוצים לעקור כל דבר דתי במדינה- הדבר תלוי כמובן במה שרואים ושומעים אך בעיקר במה שאוכלים.
איך ירקות יש להם כשרות- איך כרוב בסופר לא חסלט הוא כשר?
הכשרות לפעמים מטעה. צריך לדעת שבעולם הכשרות ' עולם השרצים' הוא לא קשור למפעל ולנותן הכשרות אלא כל אדם בביתו צריך לבדוק , והסיבה בעיקרה היא שמהמפעל יכול לצאת מוצר נקי לחלוטין ובדרך יעלו כמה שרצים -'עד הבית'. לגבי ירקות למשל אנחנו, גוף הכשרות, אחראים שיופרשו תרומות ומעשרות וללא חשש שביעית יותר מזה זה כבר בידים של הצרכן.
או קיי- ומה עם בשר חלק (גלאט- באידיש)?
לגבי שור, פר, עגל , פרה וכדומה (לא הודו ועוף) ישנם שני מנהגים לגבי אכילתו. יש שאוכלים רק בשר "חלק" ויש שאוכלים בשר כשר למרות שאינו "חלק". מהו בשר חלק? ישנם שמונה מיני טריפות אפשריים בבהמות, כאשר שמונה אלו מתפרטים לשבעים סוגים של טריפות. מתוך כל אלו ישנו רק סוג אחד שחז"ל הצריכו לבדקו: נקובת הריאה .
כיום נבדקת כל ריאה שתי בדיקות: אחת כשהיא עדיין בתוך הבהמה ואחת לאחר שמוציאים את הריאה מהחזה של הבהמה. לפעמים נמצא ע"ג הריאה של הבהמה כעין חוט או שרוך (סירכא בלשון הגמרא). לפי שיטת השו"ע- זהו סימן שהיה באותו מקום של ה"חוט" נקב בריאה, ולמרות שעכשיו הנקב התרפא הבהמה טריפה, כיון שהיא הייתה נקובת הריאה. לפי הרמ"א ניתן לבדוק האם הסירכא מעידה על נקב או לא (שו"ע יו"ד סימן ל"ט סעיף י"ג), בצורה הבאה: מסירים בעדינות ועם הרבה יראת שמים את הסירכא ואחר כך מנפחים את הריאה ומכניסים לתוך מים. אם יוצאות בועות של אויר זוהי ראיה שיש בה חור והיא טריפה, אבל אם לא יוצא אויר, סימן שאין חור והבהמה כשרה אבל לא "חלק". באופן עקרוני האשכנזים הקלו כמו הרמ"א ואילו הספרדים החמירו כמר"ן. אמנם יש בהלכה זו מנהגים רבים והחלוקה הכללית הזו אינה תמיד נכונה. למשל ספרדים רבים מיוצאי צפון אפריקה ומעדות אחרות נוהגים כרמ"א, ומאידך ישנם גם אשכנזים הנוהגים כמר"ן. לכן, כאשר אתה ניגש לאכל בשר או אפילו לקנות לביתך בשר, צריך לדעת מה מנהגך.
בכל מקום המציג תעודת כשרות "למהדרין" אמורים בשר הבקר והצאן להיות בגדר "חלק", אבל במקומות של כשרות "רגילה"- הבשר כמעט תמיד ברמת כשרות רגילה.
מה לגבי חלב או אבקת חלב גוי?
בהלכה אסור ליהודי לשתות חלב שגוי חלבו ואין ישראל רואהו שמא יערב חלב טמא. נחלקו האחרונים בשאלה –מה קורה כשיש פיקוח ממשלתי הקונס את הרמאי ופסק הגר"מ פיינשטיין שהחלב מותר שהרי ברגע שהגוי חושש שישללו לו את הרשיון נחשב הדבר כאילו אנו רואים שאין לו בהמה טמאה בעדר. היתר זה הוא חידוש וכדרכם של חידושים רבים התנגדו לו , מה גם, שהגר"מ פיינשטיין בעצמו כתב להחמיר לבני ישיבות (יו"ד ח"ב סי' לה').
לגבי האבקה רבו יותר מתירים מאשר חלב נוכרי ובראשם רבי צבי פסח פרנק וטעמו המרכזי שהאבקה לא היתה בגזירה. לגבי דעת החזו"א הדברים אינם ברורים . עם זאת , חשוב לציין שכיום נתגלו חששות לגבי אבקת חלב נוכרי שיתכן ומייבשים אותם במתקנים שבהם ייבשו מוצרים טמאים כמו שומן מן החי ,דם ועוד (לצערינו הרב , הדברים אומתו במעבדות). מבדיקה שעשיתי מצאתי שהכשרות או יו של ההתאחדות האורתודוקסית של ארה"ב המתירה אבקת חלב נוכרי אכן בודקת שלא נכנסים מוצרים טמאים.
מה לגבי שוקולד מגדים של עלית לעומת שוקולד בכשרות או יו?
צריך לציין שהאו יו הוא או יו ישראל ולא של ארה"ב. מבדיקה שנערכה: או יו ישראל הינו כשרות מהדרין לכל דבר וענין.
לעיתים הרב מדבר על כשרות למהדרין – וכי כשרות רגילה אינה מספקת?
ראשית חשוב לציין – כל כשרות של כל רבנות בארץ היא כשרה – נקודה. ואני אומר זאת במיוחד בכדי למנוע חיכוכי הורים וילדים שהילדים חוזרים מהישיבה ופתאום רוצים להדר, וההורים מרגישים שלא אכלו עד היום כשר... ויותר מזה - יש כמה בדצ"ים שכשרותם היא ברמה גבוהה, אך יש גם כמה רבנויות שתעודת הכשרות שלהן אינה נופלת ברמתה מבדצ"ים אלו. עם זאת, הרבניות בחלק גדול מהמקרים מקילים בדברים של ספקות דיעבד ביטולים וכדומה מה שאין כן במהדרין. על פי רוב ניתן לומר שאדם שאוכל כשרות מהודרת הוא מפחית את הסיכון להכשל ומעלה את רמת הידורו במחלוקות הפוסקים השונות.
שאלה אחרונה - בישולי גוים- אפשר להמנע מכך?
אפשר ואפשר. כשריות ברמה גבוהה לא נותנות לגוי לעבוד בבישול כלל. ויש המחמירים שאפילו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות לא ידליק את האש מאחר ויש פוסקים שהחמירו ביהודי מומר ובאמת עם העליות השונות קשה לדעת מי יהודי ומי לא (לא מזמן נמצא טבח בשם גדעון שהוא גוי למהדרין!). ברבניות רגילות אמורים להקפיד על שיטת הרמ"א שהיהודי ידליק את האש ויכוון שב"ה לא תכבה. במהודרות – מקפידים לפי מר"ן השו"ע שהיהודי יעשה את עיקר הבישול כמו הנחה עירבוב האוכל ועוד.
לסיום איזה מסר ירצה הרב למסור?
חשוב לדעת שהכשרות בנויה מהמודעות הציבורית. ככל שיותר אנשים ילמדו הלכות כשרות ויישמו אותם למעשה כמו למשל: ישאלו בבואם למסעדה- מה הכשרות, אפשר לראות תעודה בתוקף, אפשר לדבר עם המשגיח, הכלים טבולים , כך רמת הכשרות תעלה מעלה ונזכה לגאולה השלמה בשמחה ובטוב לבב אמן ואמן.
