פרשת וזאת הברכה
האיש משה או איש האלוקים
בפרשתנו, החותמת את "תורת משה", משה רבנו, אבי אבות כל הנביאים, אשר לא קם ולא יקום נביא כמוהו- הולך לבית עולמו. בקריאת המקראות המתארים את פטירתו וקבירתו של משה בצורה פשטנית, ניתן למצוא כמה וכמה קושיות:
- אם התורה מעידה "וימת שם משה" אז מי כתב את שמונת הפסוקים החותמים את תורת משה?
- איך יתכן שהתורה נותנת ציונים מפורטים למקום קבורתו של משה: "בגי", "בארץ מואב", "מול בית פעור" ומאידך כבר באותו פסוק נאמר- "ולא ידע איש את קבורתו"?
- איך יכול להיות שלפי פסוק אחד משה מת בהר נבו, שהיה בנחלת ראובן, ואילו לפי פסוק אחר קבורתו היא בחלקת גד?
אכן נדמה שניתן לענות על שאלות אלו בצורה מקומית:
לשאלתנו הראשונה, כבר נדרשה לכך הגמרא המפורסמת במנחות, ולשיטת רבי שמעון את המשך הפסוקים משה כתב בדמע
לשאלתנו השנייה נאמרו תשובות מרובות ומגוונות, כשהמפורסמת שבהם היא החשש שמקום קבורתו של משה יהפך למקום אלילות ועבודה זרה או הרצון ללמדנו שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה כשלא פועלים בזמן ובעיתוי המתאימים .
באשר לשאלתנו השלישית, ניתן לתת פתרון פשוט. אפשר לחלק בין מקום המיתה של משה הנמצא בחלקת ראובן, ובין מקום הקבורה השוכן בנחלת גד.
אך, כשניגש אל השאלות מתוך הסתכלות עמוקה, נראה שישנו חוט המקשר בין השאלות. חוט זה מלמדנו שאישיותו של משה רבנו מתוארת בצורה דו משמעית בכוונת מכוון, על מנת שנוכל להבין נכונה את דמותו של משה רבנו.
למה אנו מתכוונים? משה רבנו הוא איש, אך הוא גם איש אלוקים. הוא אומנם מת פיזית, אך יש לו יכולת לכתוב את דבר ה' שיקרה לאחר מותו בדמע (תשובה לשאלה אחת). זאת ועוד, קברו מצוי ואינו מצוי: הוא מצוי על פני האדמה, אך הינו מעבר לגבולות מקומו הטבעי הרגיל, ולכן לעינינו הגשמיות- לא ידע איש את מקום קבורתו (תשובה לשאלה שתיים). מקום מיתתו הגשמי- בנחלת שבט ראובן, אך מקום מיתתו הרוחני אחרי נשיאתו על כנפי השכינה- בנחלת שבט גד.
ברור אם כן שפסוקי התורה מתארים את מות משה רבנו כתופעה הפורצת את גבולות ההיגיון, ובל נתפלא שאכן חז"ל בחכמתם כי רבה המשיכו קו זה:
הסיפור המפורסם ביותר הינו 'הפאטה-מורגנה' שאירעה לחוקרים הרומאים בעקבות ניסיונם לאתר את מקום קברו של משה: כשעמדו בראש ההר- נדמה להם הקבר למטה. וכשירדו למטה- נדמה להם הקבר מלמעלה. אם כך, החוקרים בחרו להשתמש בתחבולה שתאפשר להם לגלות את המקום האמיתי של הקבר: חלק עלו למעלה, וחלק נשארו למטה. התוצאה הייתה: החוקרים שעמדו למעלה אמרו שהקבר למטה, ממש ליד החוקרים שלמטה, בעוד שהחוקרים שנשארו למטה אמרו שהקבר למעלה ממש ליד החוקרים שעלו שנית.
מהו הזמן המתאים ביותר לבריאת קברו של משה רבינו, הקבר שנמצא אך אינו נמצא, קיים אך אינו קיים? זמן שהוא ספק יום וספק לילה! אכן, במשנה במסכת אבות[1], חז"ל מזכירים שגם קברו של משה רבינו נברא בזמן בין השמשות. אך חז"ל לא נשארו ב"סתם בין השמשות", אלא אף הגדירו שהקבר הזה נברא בערב שבת בין השמשות! ערב שבת מציין זמן לא מוגדר, אשר מחד הבריאה כבר הושלמה, ומאידך השביתה מהמלאכה עדיין לא הפציעה. כלומר, בקברו של משה אין רק "הסתרה מרחבית" של 'ולא ידע איש את קבורתו', אלא אפילו הסתרה במישור הזמן, שלא ידוע מתי הקבר נברא. אפילו נביא גדול כירמיהו לא יודע היכן משה קבור, המיקום ידוע רק לקב"ה .
משה רבנו היה מעל הכל. מצד אחד הוא אכן היה בן אדם ילוד אישה, בעל חולשות ורגשות אשר יכולים לדרדר אותו לחטוא (כמובן, חטא ברמתו ודרגתו של משה[2]). מהפן השני, דווקא מתוך היותו אדם, מתוך עבודה עצומה על מידותיו וחולשותיו[3] הוא זוכה לתואר אבי כל הנביאים ולהוצאת בני ישראל ממצרים, הוא האדם-מלאך שמביא לעם ישראל את התורה האלוקית, והוא אף מנהיג את עם ישראל במדבר ארבעים שנה. התנהגות זאת של אדם שהוא מתפקד בו זמנית בתור מלאך[4], ממשיכה הן בפשטי המקראות והן בדרשות חז"ל אף בסיפור מותו וקבורתו של משה רבנו.
[2] לעיון נוסף עוד על ציפיות מאדם גדול (יעקב אבינו), עיין בפרשת תולדות.
[3] מידות שמשה רבינו רכש: ביטול מוחלט כלפי הקב"ה, ענווה יותר "מכל האדם אשר על פני האדמה", נשיאה בעול עם אֶחיו במצרים לפני הריגת המצרי והגלות הכפויה "וירא בסִבלותם".
[4] עיין בדברים רבה בדרשת התיאור 'איש האלוקים'. משה מתואר כאדם מלאך – חציו ומטה כאדם, חציו ומעלה כמלאך- כל כך מדהים!!
