עבודת ה' של יום הכיפורים

עבודה רוחנית של יום כיפורים

ישנו הבדל מהותי בין ראש השנה ליום הכיפורים. יום ראש השנה גדרו "כייף אינשי" ככול שנתכופף יותר, יותר טוב. כלומר, אדם צריך להרגיש שברון לב, חרדה מול אימת הדין. כאשר הוא עומד בתפילה לפני השם, ומרגיש שאין לו זכויות עצמיות וכל דינו תלוי רק בחסדי שמים. זו ההגדרה של "כייף אינשי" – להסתיר את עצמו, כשם שגם באופן פיסי, כשאדם מתכופף, הוא מסתיר בזה חלקים מגופו ואינו נראה כולו. וכך אמרו חז"ל: "כל שנה שרשה בתחילתה, מתעשרת בסופה, ופירש שרש"י: "שישראל עושים עצמם רשים בראש השנה לדבר תחנונים ותפילה" (מסכת ראש השנה, דף טז עמ' ב).

מלבד ההתבטלות לנוכח הדרת רוממותו, על ידי המלכת הקב"ה עלינו ביום זה, צריך גם שברון לב והתבטלות מפני הדין, התלוי רק בחסד ה'.

הפוך הוא גדרו של יום הכיפורים: "כמה דפשיט אינש דעתיה טפי" – אדרבה, צריך אדם לפשוט את כל מהותו, לא להסתיר את חסרונותיו, לחטט בחדרי לבו כדי לגלותם, ולחפש עצות לתיקון חסרונותיו. לכן עיקרו של יוהכ"פ הוא הוידוי, שעל ידי הוידוי הוא מפשיט את עצמו ומגלה את חסרונותיו, ובכך הוא מתעורר לתשובה שלמה (מעובד מתוך שפתי חיים לר' חיים פרינדלנדר זצ"ל).


יום הכיפורים הוא יום שמוגדר כ"ים של רחמים", אך צריך פתח, שדרכו ייכנסו הרחמים. פתח זה נמצא בלב של כל אחד מאיתנו. כל שעלינו לעשות הוא לפתוח אותו באמת, בכדי שהדברים ייכנסו, יטהרו ויזככו אותנו.

גמר חתימה טובה.

 

הדרך לשינוי ותשובה – האיגרת של ר' ישראל סלנטר זצ"ל

רבי ישראל סלנטר, בספרו "אור ישראל", איגרת ז', האיר לנו את הדרך הנפלאה כיצד צריכה להיות ההכנה שלנו ליום הכיפורים, כדי שיהא אפשר לזכות בהארה זו של יום הכיפורים.

"יום הכיפורים דבר טוב למאוד, יום סליחה וכפרה, לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים… אין לנו דבר טוב ממנו – יום שמנחיל לנו הרבה טובה. אם היינו עושים ההכנה הראויה לתיקון דרכינו, כי יום הכיפורים מכפר עם תשובה והיא עזיבת החטא, אכן גם המעט טוב מאד, אין ערוך לה בענייני תבל, לכל הפחות שתהיה איזה קבלה על להבא ביום הכיפורים – כל בחינה שהיא – אפילו הקטנה ביותר – אם היא אמיתית וכנה, ערכה רב ועצום, כי היא מזכה אותנו בים של רחמים… ואין באר הצלת נפשו להנצל מצרות רבות ונצורות ואין לנו רווח גדול מזה".

פירוש: מסביר ר' ישראל סלנטר זצ"ל, שהיה גדול בעלי המוסר לפני כ 150 שנה: יום כיפורים נחשב יום טוב, אין הוא יום של דין דווקא, אלא יום של מחילת עוונות, ניקיון רוחני, פנימי ועמוק. אך דרגת הניקיון, אפשרות הטהרה תלוייה בצעד, ולו קטן, של האדם, בבחינת "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח של אולם". כך אומר בורא העולם לבניו עם ישראל: תעשו צעד קטן מצידכם, ואני כנגד זה אשפיע עליכם ים של רחמים.

מחדש ר' ישראל סלנטר חידוש גדול, שיש בכוחו לתת כוח לכולנו לא להתייאש. אומר הרב: "כל בחינה שהיא, ואפילו קטנה שבקטנות ואם היא אמיתית וכנה ערכה רב ועצום"; אפילו אם לאדם קשה להשתנות בכל התחומים, שישתדל לפחות בתחום אחד או שניים, להשתנות, ולו בדבר קטן. מה הכוונה? למשל שבת. אדם לפי דרגתו הנוכחית קשה לו לשמור שבת שלמה. אומר ר' ישראל, תשמור חלק מהשבת, למשל דבר קטן שבקטנים – שים סלוטייפ על האור של השירותים בו אתה לא נוגע בשבת יותר. תשאיר אותו דולק ואל תיגע – כבר יש לך חלק בתשובה לגבי חילול שבת, וזה מזכה אותך כלשון הרב: "בים של רחמים". כמובן, שכל אחד לפי דרגתו, אבל אנו צריכים לעשות משהו אחד נוסף לשנה הבאה, אפילו קטן; זה לא הכול או לא כלום. אישה, לדוגמא, שהייתה רוצה להתחזק בכיסוי ראש, קשה לה כל יום, שתנסה לקבל על עצמה רק לשבת, או לפחות רק בזמן הקידוש או הדלקת הנרות.

מעט אור דוחה הרבה מן החושך. בהצלחה.