ספירת העומר

מצוה מתמשכת או כל יום בפני עצמו

בתורה כתוב 'וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות תהיינה'- נחלקו הראשונים אם הספירה מצוה אחת מתמשכת 49 יום או כל יום מצוה בפני עצמה- דעת בה"ג שתמימות הכוונה שלימות שכל מצות ספירת העומר מתחילה ועד סוף זו מצוה מתמשכת ולכן אם באמצע ספירה חיסר לילה ויום הוא אינו בר חיוב. יש שלימות יש ספירה אין שלימות אין ספירה כמו כביכול הרכבת פאזל בעל 49 חלקים, כל חלק משמעותי והכרחי להרכבת הפאזל ובלעדיו הפאזל לא יושלם. דעת רוב הראשונים לחלוק שכל יום מצוה בפני עצמה ולכן גם אם פספס 48 יום ,יום ה49 סופר בברכה.

להלכה פוסק שו"ע בסימן תפט,ח-  שאם חיסר לילה ויום[1] חייב להמשיך לספור כדעת רוב הראשונים אבל אין מברכים מצד סב"ל.  

 

השאלה הנשאלת מה פירוש המילה 'תמימות' לרוב הראשונים? יש 3 פירושים בבה"ל בתפט,ח ד"ה סופר, נתמקד בפירוש למעשה-  פירוש יעב"ץ שמתבסס על תו"ס במנחות ומגילה ומובא בבה"ל הנ"ל- תמים הכוונה שכל יום יהיה שלם ולכן אם אדם יכול לספור עומר ב11 או ב7 וחצי היום 12 יום הספירה מסתיימת בצאת הכוכבים ולכן ככל שיותר מתרחק אתה מחסיר וכך כותב שו"ע בתפ"ט,א 'ואם שכח לספור בתחילת הלילה' רק אם שכח- לכן צריכים להשתדל לספור ספירת העומר בתחילת בלילה.  גם לפי רבותינו המקובלים כף החיים אות י"ב יש ענין לספור בתחילת הלילה כדי לא לתת לחיצונים שליטה.  לכן גם אדם שכל השנה לא רגיל להתפלל בתחילת הלילה ראוי להשתדל להתפלל בתחילת הלילה.

 

ספירת העומר קודם תפילת ערבית וק"ש

 

מה קורה אם רוצה לספור ספירת העומר ולהתפלל ערבית בשטיבל מאוחר- אפשרי?  מחלוקת באחרונים- החק יעקב (בעל ה'נתיבות'- ר' יעקב מליסא) אומר שאסור לספור ספירת העומר לפני תפילה מדין תדיר ושאינו תדיר וגם זה דבר שעיקרו דאו'. אבל היעב"ץ חולק וטוען שלא שייך לומר תדיר ושאינו תדיר כיון שיש ענין לספור מיד –יותר תמימות כמו שאמרנו- בכזה מצב לא אומרים תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם .

 

  להלכה הסכמת רוב הפוסקים (אג"מ חלק ד סימן פט, מנח"י ועוד)  שלא מוציאים הספירה מערבית מכמה סיבות  1.לחוש לדעת חק יעקב-תדיר ושאינו תדיר.  2. ברוב עם- בציבור (חזי לאצטרופי לשאר הסיבות) 3. סיבה עקרית- אם נתיר לספור חוץ למסגרת הוא יגיע לתפילה ויתבלבל האם ספרתי או לא ויש כאן חשש ברכה לבטלה, אבל כשאתה קבוע במנין אין חשש שתשכח- לכן אל תוציא את הספירה מהתפילה.  אמנם אם נראה אדם שסופר ביחיד בצאת הכוכבים אפשרי אך אני מדבר מצד הכדאיות.

 

ניתן לחזק זאת ביתר בהירות – אפילו אם יש לאדם מנין קבוע שבזה לא שייך תדיר ושאינו תדיר כי המצוה של ק"ש ותפילה לא עומדת לפניך אלא רק ספירת העומר בכל זאת אומרים הפוסקים (הגרש"ז הליכות שלמה הלכות חנוכה עמ' רעג ועוד)- יספור כרגיל בתשע או עשר.

 

נשים בספירת העומר

 נשים בספירת העומר בעקרון פטורות מצד מצות עשה שהזמן גרמא. בנות אשכנז יש שסופרות עם ברכה ויש בלי ברכה (חוששים לבלבול) -רוב הנשים הנוהגות לספור  ספירתם בלי ברכה[2] . לספרדיות: הבן איש חי בשו"ת רב פעלים [3]כותב שאין לנשים מקום בספירת העומר למה? על פי הסוד זה זמן לגברים.

המתפללים ערבית של שבת  אחרי פלג המנחה- מתי יספרו?

אנשים לפעמים אומרים לימוד להלכה הוא רדוד אין כמעט מחשבה , אנחנו רוצים לחשבן ולהראות כמה מורכב להיות פוסק וכמה צריך להזהר ולחשוב כדי לא לטעות או ח"ו להטעות את הציבור. גם מי שלא נוהג הלכה זו ילמד בע"ה הרבה יסודות לחיים.

 מקובל בהרבה מקומות להתפלל תפילת ערבית של שבת מפלג המנחה-  כי לא רוצים שהילדים ירדמו והאשה תהיה 'שפכטל' שצריך לגרד אותה. מזה פלג המנחה?שעה ורבע לפני צאת הכוכבים (לפי שו"ע רסג,ד ולפי גר"א שעה ורבע לפני שקיעה ומ"ב כותב שלכתחילה לא להקל כגר"א). בפשטות בשבת רגילה אין בעיה לאכול לפני קריאת שמע – ואם ישאל השואל  הרי תוך חצי שעה לצאת הכוכבים כותב שו"ע בסימן רל"ה שאסור להתחיל לאכול ? יש ליישב לדעת השו"ע רסז,ב שכלפי ההלכה הזו סומכים על שיטת ר"ת שהקריאת שמע מפלג המנחה תופסת ויוצאים על ידה ידי חובה. המ"ב (ס"ק ו') מחמיר וכך בני אשכנז צריכים להקפיד לא להתחיל חצי שעה תוך צאת הכוכבים אך בני ספרד יכולים לאכול אפילו הגיע צאת הכוכבים.


כל זאת בשבת רגילה אבל בספירת העומר ישנה בעיה להתחיל לאכול בתוך חצי שעה מצאת הכוכבים לפי מ"ב ולפי הרב עובדיה וכף החיים- חצי שעה מלפני השקיעה אסור לאכול.  אמנם לגבי תפילת ערבית אנו מתייחסים אליה כיום עם דיני לילה ומספיק שהתפילה סמוך ללילה  אבל בספירת העומר צריך לילה ממש[4].    

 

הלכך אדם הגיע לביתו ויש שלוש מצוות לפניו קידוש קריאת שמע וספירה- מה יעשה? אם הגיע לביתו בצאת הכוכבים והילך יקרא  ק"ש שחיובה מהתורה ותדירה ואח"כ יספור ספירת העומר, ובסוף קידוש וסעודה שהרי אסור לאכול קודם הספירה, אבל אם יותר מחצי שעה מהשקיעה או מצאת הכוכבים ק"ש לא יעזור לקרוא וספירת העומר לא יכול ואז מתחיל קידוש וסעודה בהיתר ולא חייב להפסיק . 

 

הבעיה אם הגיע תוך חצי שעה מצאת הכוכבים או מהשקיעה- מצד ק"ש אין בעיה לבני ספרד , מצד ספירת העומר יש בעיה שהרי עדין לא צאת הכוכבים (בבין השמשות אפשר לעשות תנאי עם הציבור עיין תפט,ג) ואסור להתחיל לאכול ולכן אם התחיל לאכול באיסור לפני צאת הכוכבים יפסיק בצאת הכוכבים ויקרא ספירת העומר ולבני אשכנז חייב גם לקרוא ק"ש.  ובאופן זה שיודע שיגיע לביתו תוך חצי שעה לשקיעה או לצאת הכוכבים אם שם משהו של תזכורת כגון שעון מעורר או דף או שומר גם כן יעשה כמו באיסור רק עכשיו זה בהיתר.

לסיכום- מי שהתפלל ערבית של שבת מפלג המנחה[5] והגיע לביתו מצאת הכוכבים צריך לקרוא ק"ש, לאחר מכן לספור ספירת העומר ובסוף קידוש וסעודה.

אם התחיל סעודתו בהיתר, דהיינו קודם חצי שעה לשקיעה(כף החיים הרב עובדיה) או לצאת הכוכבים (מ"ב) יכול לסיים סעודתו ולאחר מכן יקרא ק"ש ויספור ספירת העומר.

אם הגיע לביתו קודם צאת הכוכבים צריך לקדש תחילה כיון שעדין לא הגיע זמן ק"ש וספירת העומר,ואם התחיל תוך חצי שעה לצאת הכוכבים או תוך חצי שעה לשקיעה צריך להפסיק באמצע אכילתו, יקרא ק"ש ויספור העומר, ובאופן זה מראש ישים שומר[6]/שעון מעורר שיזכיר לו לקרוא ק"ש ולספור העומר.

איך אנו אוכלים בישיבה חצי שעה לפני ערבית? אומרים האחרונים (אג"מ,מ"ב ועוד) שכיון שיש לנו מנין קבוע ומדובר בסעודה רגילה הוי כעין שומר שהרי כל אחד מזכיר לחבירו ולכן כשמגיע זמן תפילה ואדם בחדר אוכל צריך להפסיק או למנות שומר לזמן יותר מאוחר כדוגמת שעון מעורר וכדומה.                           

ישנה טעות נפוצה מי שיודע הלכות החיים יותר קשים – הפוך, מי שיודע החיים קלים פשוטים וממלאים.




[1] או שנודע לו שטעה אתמול בספירה וספר ספירה אחרת- שנחשב שלא ספר כלל (מ"ב,חזו"ע)

   

[2] מ"ב תפ"ט סק"ג, מנחת שלמה סימן תפ"ט.

 

[3] וכ"כ הרב עובדיה בחזו"ע יו"ט עמוד ר"כ ,אול"צ ח"ג עמוד קפ"ג.

   

[4] אינני מתייחס לדין ספירה בבה"ש. למעונין להרחיב תפ"ט,ג

   

[5] לדעת השו"ע שעה ורבע קודם צאת הכוכבים וכן צריכים לנהוג לכתחילה בני אשכנז

   

[6] נדמה שפתרון זה קצת קשה לישום שאף על פי שנשים פטורות מספירת העומר שהיא מצווה שהזמן גרמא כיון שאשה אוכלת יש לשים שומר מחוץ לבית שהרי ערבא ערבך צריך ואף האשה יכולה להגרר באכילה.