רחיצה בשבת וביום טוב - בבית במקווה ובבית מלון

רוצים לרחוץ בשבת איך מתפעלים?

גזירת הבלנים –דין רחיצה במים שהוחמו מערב שבת

הגמרא במסכת שבת דף לט אומרת שמים שהוחמו מערב שבת אסור לרחוץ כל גופו. אין הבדל באופן שהוא נכנס לתוך המים (רחיצה בלשון הגמרא) או ששם את המים עליו (שטיפה), אין הבדל כל גופו בבת אחת או איבר איבר- אסור לרחוץ כל גופו- בגלל גזירת הבלנים. בעבר לא היה מקלחת בבית לכל אחד אלא הרוצים להתרחץ היו הולכים לעיר והבלנים שרצו שאנשים יבואו לרחוץ בשבת היו מחמים מים בשבת או חותים בגחלים ואומרים שהמים חוממו קודם השבת הלכך באו חכמים ואמרו אסור להתרחץ במים שהוחמו מערב שבת.

דין א- הבית יוסף בשם תשובת הרא"ש אומר- לאו דווקא כל גופו אלא רוב גופו- אבל פניו ידיו ורגליו מותר העיקר שלא יגיע לרוב גופו.

דין ב- מותר לרחוץ בחמי טבריא בשבת כל גופו. למה? כי כאן אין גזירה שיבואו לחמם. הרי חמי טבריה חמים ועומדים- לא שייך גזירת הבלנים. בא הסמ"ג (מובא בטור) ואומר מה שהתירו חמי טבריא זה בקרקע אבל בחמי טבריה שנמצאים בכלי אסור . למה- אתי לאחלופי. אנשים לא יודעים האם המים חמים בכלי זה כי חוממו או כי זה חמי טבריה. אז הסמ"ג אומר שחמי טבריא זה רק בקרקע. הרא"ש חולק ואומר שגם בכלי חמי טבריה מותר. באים הפוסקים ואומרים שדוד שמש הוא נפקא מינא ישירה שהרי דוד שמש זה חום שמים ולא חום אדם ואז הסמ"ג אסור ורא"ש מותר- שו"ע שכו,א פוסק כסמ"ג מפורש.

א"כ מים שהוחמו מדוד שמש אסור להתרחץ כל גופו בשבת ומיעוט גופו מותר (כדין חמי טבריא בכלי)[1].

דין מים צוננים

לגבי מים צוננים מותר- אומר שו"ע- אם בחמי טבריא מותר אז ק"ו במים צוננים. המ"ב בס"ק כ"א מביא את תרומת הדשן שנהגו לא לרחוץ בשבת בכלל גם לא במים קרים משום חשש סחיטה ועוד אלא אם במקום צורך גדול- ומקובל להתיר שלא במקום קיבוץ שיער (מקור). אבל לבני ספרד מים קרים כל גופו מותר חמים אסור.

דין מים פושרים

רחיצה במים פושרים- מזה חם מזה פושר? המ"ב בס"ק ז כותב שמים פושרים מותר – והכוונה למים כחמימות עור הגוף שזה כידוע 37 מעלות. כלומר פחות מ-37 מותר, יותר אסור. איך נדע? פשוט מאד, אם אדם מרגיש קצת קרירות זה גדר של פושר. נעימות מוחלטת- חמים. הרב עובדיה בהליכות עולם חלק ד' עמוד ר"י חולק על המ"ב ואומר פושר אסור כחמים. אמנם גם לרב עובדיה זצ"ל מותר לשים קצת חום לשבור הקור אלא שהקרירות נרגשת היטיב ואילו מ"ב ואור לציון עמ' רנא סוברים שלא צריך הרבה קרירות אלא מעט קרירות מותר. חמימות/נעימות בצורה מוחלטת אסור.

טבילה במקוה

המ"ב בשם החיי אדם ס"ק ז כותב שגם טבילה במקווה אסורה במים חמים. ידוע שיטת הקרבן נתנאל נודע ביהודה ועוד פוסקים שהתירו טבילה במקווה שמימיו חמים משום שכל איסור טבילה הינו לשם תענוג אבל לשם מצוה מותר (ולכן אסור לשהות כי זה לתענוג)- ולכן לחסידים יש על מי לסמוך מבחינה הלכתית .

לסיכום

דיני רחיצה ושטיפה: מים שהוחמו מערב שבת כל גופו אסור לרחוץ/לשטוף ופניו ידיו ורגליו מותר- השו"ע שכו,א כותב שמיעוט גופו מותר כפניו ידיו ורגליו- וכ"פ רמ"א שם. צוננים-מעיקר הדין מותר ויש מנהג אשכנז להחמיר. לספרדים פושרים-מחלוקת אחרונים .

דיני מקווה: מים חמים במקוה אסור ואילו קרים מותר, לספרדים מים פושרים – מחלוקת. בשעה"צ אות ה' כתב- שבשעת הדחק יכול לסמוך על הקורבן נתנאל ולכן מי שרגיל לטבול תמיד ויהיה לו צער מותר. גם אישה במקווה מותר לטבול במים חמים כי זה שעת הדחק ,מה תעשה, ולפי דברינו עדיף לטבול בין השמשות כמנהג בנות ספרד [2] אך גם הטובלת בצאת הכוכבים במים חמים יש על מי לסמוך. מספרים שהרב ציון אבא שאול הגיע פעם למקווה הכניס רגל ראה חם ועל כן לא נכנס למקווה.

מים שהוחמו בשבת

עוד הלכה חשובה :

מים שהוחמו בשבת אסור לרחוץ אפילו פניו ידיו ורגליו- גם במקרה שמים הוחמו בהיתר. למשל: אדם לוקח כד של מים כנגד האש והמים אינם יכולים להגיע לחום של יד סולדת- מופרש בשו"ע בסימן שיח,יד שמותר לעשות זאת. נשאלת השאלה – אם הגיע לחום 39 מעלות [3] בהיתר האם מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו? אסור. למה? מים שהוחמו בשבת.

מה הדין במים שהוחמו בשבת ע"י דוד שמש? בכניסת שבת פתחנו את ברז המים וראינו שהמים קרים משום שכולם התקלחו או שהיה יום סגריר. בשבת בבוקר כשהשמש זרחה היא חיממה את המים- והאדם רוצה לרחוץ פניו ידיו ורגליו- האם זה מים שהוחמו בשבת? אומר רעק"א וכן פוסקים הרב עובדיה (מקור) וגרש"ז שכל האיסור הוא במקרה ונעשה עשיה ע"י אדם רק אז אסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו אבל מים שהוחמו מעליהם בלי יד אדם דינם כמים שהוחמו מערב שבת שמותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו [4].

במקומות ציבוריים כמו בתי מלון ומקוואות או בתי חולים גם בקיץ החימום מחמת אור ואש ולכן אסור לכולי עלמא לפתוח זרם מים חמים בשום פנים ואופן כדין מים שחוממו ע"י אור בשבת.

ההיתר למצטער במים שהוחמו בערב שבת

בה"ל בסימן שכו, א בשם רעק"א וכן מביא כף החיים שאדם שמצטער מותר לו לרחוץ כל גופו בשבת אפילו במים חמים. למשל: אדם הלך בשבת הרבה הגיע לבית ומזיע ומצטער גמור- מותר ומדוע הקילו הרי מצטער אינו מתיר איסור דרבנן? אומר רבי עקיבא איגר שמצטער אסור בדרבנן אבל כאן זה משום גזירה ולכן מותר. וכן ילדים קטנים שרגילים לרחוץ כל יום או שהתלכלכו וכו' מותר.

מסברא נראה שאדם שהוא בגדר מצטער אך בכל יום מתקלח במים פושרים או קרים אז אסור לו להתקלח בחמים אבל אם באמצע שבוע כשאין חמים הוא לא מסוגל פושרים והוא מצטער אמיתי מותר.

איסור סחיטת שיער

לגבי סחיטת שיער- צריך להזהר כמבואר בסימן של,א וכן מביא המ"ב ס"ק כה שסחיטת שיער לא אסורה מדאורייתא (שיער לא בולע) אבל אסורה מדרבנן (בכל מקום שיש קיבוץ שיער)- לכן המתרחץ בקרים או בפושרים למתירים או מצטער אסור לשפשף במגבת אלא יעשה כדברי הבן איש חי בפרשת פקודי שנה שניה -לשים מגבת בנחת ויספוג בנתיים כל הגוף, ינגב ובסוף השיער כבר מיובש [5].

רחיצה במים שהוחמו בערב יו"ט וביו"ט